מתוך מגזין מבטח אור, גיליון מס' 6 (תשרי תשפ"ז, 2026) – המגזין של רשת בית אור ומבטח אור. לעמוד הגיליון ותוכן העניינים · לקריאת הגיליון המלא (PDF)
מאת: אלה סלע-הראל, תרפיסטית ומאמנת כושר לתנועה בריאותית משקמת, בית "מבטח אור" רמת השרון
כשעולם המושגים של הגיל השלישי מפגיש בין מוגבלות פיזית בניידות לאתגרים קוגניטיביים כמו דמנציה, השגרה עלולה להפוך למצמצמת. אולם דווקא בנקודה המורכבת הזו, לתנועה יש תפקיד מפתח. המטרה הניצבת לנגד עינינו ברשת "מבטח אור" היא אחת: למקסם את איכות החיים של הדייר, תוך שמירה קפדנית על כבודו, ביטחונו ושלוות נפשו.
כדי לייצר שגרת פעילות גופנית תומכת ומותאמת אישית עבור דיירים המבלים את מרבית זמנם בכיסא גלגלים, אנו פועלים על פי שלושה עקרונות יסוד טיפוליים.
שלושה עקרונות יסוד טיפוליים
1. סביבה פיזית מותאמת ומגרת חושים
עבור אדם ישוב, הסביבה צריכה להיות נגישה אך גם מעוררת חושים:
- בגובה העיניים: כמדריכים, אנו מקפידים לשבת על כיסא מול הדיירים, פנים אל פנים. החיבור הוויזואלי המיידי בגובה העיניים מייצר ביטחון ומפחית חרדה.
- נוחות הישיבה כעוגן רגשי: שימוש בכריות למניעת פצעי לחץ ושמירה על יציבה נכונה הן קריטיות למניעת כאב, שעלול להחריף תסמיני דמנציה ואי-שקט.
2. גירוי קוגניטיבי ורגשי עדין
הדמנציה דורשת מאיתנו להציע גירויים מדודים – כאלו שאינם מעמיסים, אך מצליחים לעורר זיכרון וחיבור:
- הניגון שעוקף את המחלה: מוזיקה מהעבר היא "מפתח קסם" לזיכרונות חבויים. היא מסוגלת להרגיע בעת סערת רגשות או לעורר שמחה ותנועה ספונטנית.
- המעגל החברתי: אנו משתפים את כל היושבים במחלקה כדי לייצר קשר עין ותחושת שייכות קבוצתית, מבלי להשאיר אף דייר מבודד.
3. הקשבה לצרכים הלא-מילוליים
ככל שהדמנציה מתקדמת, היכולת המילולית של הדייר להביע כאב פוחתת. סימנים עדינים כמו אי-שקט, נשימה מהירה או "קיפאון" גופני משמשים לנו כנורות אזהרה המעידות על צורך בשינוי תנוחה או במנוחה מהגירויים.
מן התיאוריה אל המעשה: מערך האימון השבועי בישיבה
כדי לשפר את מצב הרוח ולהזרים דם, אנו קובעים תרגול מובנה של 3 פעמים בשבוע, המחולק לשלושה שלבים פיזיולוגיים מדויקים:
חלק א': חימום והפעלת "משאבות" הדם
תרגול סיבובי מפרקים, הרמת ידיים וכתפיים, וניתוק רגליים לסירוגין. המטרה: "שימון" המפרקים בנוזל הסינוביאלי והפעלת שריר התאומים לשיפור ההחזר הוורידי ומניעת בצקות.
חלק ב': טווחי תנועה, נשימה וקואורדינציה
- "חיבוק עץ": פתיחת ידיים רחבה בשאיפה וסגירתן לחיבוק עצמי בנשיפה, למתיחת שריר החזה ושיפור נפח הריאות.
- פיתולים עדינים: הנחת יד ימין על ידית שמאל של הכיסא והפניית המבט הצידה, לעיסוי איברים פנימיים ושיפור תנועתיות עמוד השדרה המותני.
- לחיצות כדור ספוג: לחיצה מבוקרת של כדור רך וצבעוני בין הידיים ובין הברכיים, לחיזוק האחיזה, שיפור תחושת הגוף ואימון קשר עין-יד.
חלק ג': הרגעה, שחרור והורדת דופק
מתיחות צוואר עדינות ונשימות בטן עמוקות – הנחת יד על הבטן ותחושת התנפחותה. המטרה: הפעלת המערכת הפארא-סימפתטית להפחתת חרדה ואי-שקט דמנטי.
ארגז הכלים החושי: האביזרים שמשדרגים את האימון
בחירת הציוד מתמקדת בבטיחות מקסימלית ובצבעים עזים וקונטרסטיים, המסייעים ללקויי ראייה לזהות את האביזר בביטחון:
- כדורי תחושה: גלגול הכדור בין כפות הידיים מפעיל קולטני מגע בעור, מעיר את מערכת העצבים ומפחית חרדה דרך גירוי טקטילי עמוק.
- גומיות התנגדות רכות (רמת קושי קלה ביותר): מתיחה קלה לצדדים מאפשרת עבודה על כוח שריר אקסצנטרי למניעת דלדול שרירים, מבלי להעמיס על המפרקים.
- כדורי פיזיו קטנים ורכים מאוד: לחיצת הכדור בין הברכיים מחזקת את מקרבי הירך, מונעת בצקות ומשפרת את הקואורדינציה הדו-צדדית במוח.
- משקולות סקוטש קלות לפרק היד (250–500 גרם): משקל קל ומבוקר מספק "משוב עמוק" למערכת העצבים, המסייע בהפחתת רעד ובשיפור השליטה המוטורית.
- אביזרי קצב: החיבור האסוציאטיבי בין שמיעה לתנועה עוזר למוח "לעקוף" אזורים פגועים בדמנציה ומעודד תנועה ספונטנית ומשמחת.
מדריך מקצועי: בטיחות ותקשורת חומלת
- חמשת כללי הברזל לבטיחות: יש לוודא שכיסא הגלגלים נעול לחלוטין לפני התרגול. במקרה של נטייה ליפול הצידה, נשתמש בכריות תמיכה או בחגורה רכה. נמנע לחלוטין מתנועות חדות של הצוואר לאחור למניעת סחרחורת, ונציע מים באופן יזום בתום התרגול.
- נורות אדומות: במקרה של קוצר נשימה חריף, הזעה מרובה, הבעת פנים של כאב, או בלבול גובר ורצון עז "ללכת הביתה" – יש להפסיק את הפעילות לאלתר.
- תקשורת נכונה: חולי דמנציה עלולים להיבהל מתנועות פתאומיות. עמדו מולם, שמרו על קשר עין והדגימו בעצמכם. תנו להם 10–15 שניות לעבד את ההוראה, והעניקו חיזוקים חיוביים וחיוך: "יופי של תנועה", "כל הכבוד על המתיחה!"
💡 טיפ זהב לחג: שלבו במהלך התרגול מוזיקה קצבית מהעשור שבו הדייר היה בשנות ה-20 לחייו. המוזיקה הזו "מדליקה" את המוח ומפעילה את התנועה הפיזית באופן כמעט אינסטינקטיבי.
לסיכום
השילוב המנצח ברשת "מבטח אור" – בין הבנה אנטומית ונוירולוגית מדעית לבין גישה מלאת חמלה, כבוד וסבלנות – הוא המפתח לחוסן, לבריאות ולתחושת שייכות וערך עבור יקירינו, בכל יום מחדש.
משפחות שמחפשות מוסד סיעודי לחולי אלצהיימר יכולות לקרוא במדריך שלנו על המחלקות הסגורות והמוגנות ועל מה כדאי לבדוק לפני הבחירה.
שאלות נפוצות
האם דיירים עם דמנציה בכיסא גלגלים יכולים להתאמן?
כן. אימון מובנה בישיבה, 3 פעמים בשבוע, המחולק לחימום, טווחי תנועה ונשימה, והרגעה – משפר זרימת דם, מצב רוח ותחושת שייכות, כל עוד הוא נעשה בהתאמה אישית ובהקפדה על כללי הבטיחות.
איזה ציוד מתאים לפעילות גופנית לחולי דמנציה?
אביזרים בטוחים ובצבעים קונטרסטיים: כדורי תחושה, גומיות התנגדות רכות, כדורי פיזיו קטנים ורכים, משקולות סקוטש קלות (250–500 גרם) ואביזרי קצב.
מתי יש להפסיק את האימון?
בכל סימן של קוצר נשימה חריף, הזעה מרובה, הבעת כאב, בלבול גובר או רצון עז "ללכת הביתה" – מפסיקים מיד. גם אי-שקט, נשימה מהירה או "קיפאון" גופני הם נורות אזהרה שמעידות על צורך בשינוי תנוחה או במנוחה.
המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי אישי. לפני שינוי בתזונה או התחלת תוכנית אימונים מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת.
